<h1>חוקות הדיינים סימנים קס"ג—קס"ה</h1>
<h2>דף קא:</h2>
המשכיר בית לחבירו סתם אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח כדי שלא יהא מושלך בדרך בימות הגשמים אלא א"כ הודיעו המשכיר ל' יום קודם החג כדי שיבקש בית שידור בו, ואם נכנס יום א' מאלו הל' יום בימות הגשמים דהיינו משנכנס החג (ו)אינו יכול להוציאו משם עד מוצאי הפסח הואיל ולא הודיעו ל' יום קודם שיכנס החג, ואם השכיר הבית בימות החמה סתם אינו יכול להוציאו עד שיודיענו ל' יום קודם שירצה להוציאו משם כדי שיבקש בית במה שידור ולאחר ל' יום יצא, בד"א בעיירות אבל בכרכים שהוא מקום שהכל נמשכין לדור שם ומתוך כך אין הבתים מצויין לשכור אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים צריך להודיעו י"ב חדש קודם שיוציאנו מן הבית כל זמן שהשכיר הבית סתם ולא קבע לו זמן אבל אם קבע לו זמן אעפ"י שלא הודיעו לו ל' יום קודם הזמן הרי הוא כאילו הודיעו הואיל וקבע לו זמן כך מפורש במציעא בירושלמי בפרק השואל ורי"ף ז"ל כתבו בהלכותיו, ואם המשכיר אומר קבעתי לו זמן וכבר הגיע הזמן שקבעתי לו שידור בו והשוכר אומר לא קבע לי זמן אלא בסתם שכרו לי בעל הבית נאמן משום דמעמידין הבית בחזקת בעליו ומ"מ צריך שישבע שבועת היסת שלא שכרו אלא לאותו זמן שהוא אומר, ובחנות בין (בככרכים) [בכרכים] בין בעיירות צריך להודיעו י"ב חודש קודם שיוציאנו משם ובחנות של נחתומים דהיינו מוכרי הפת י"ב חדש ושל צבעים ג' שנים משום שהוא מוכר בהקפה ושוהה זמן מרובה קודם שיביאו לו המעות וכשמביאין לו המעות באין על פתח החנות שהקיפו שם ואם הלך למקום אחר אין יודעין האיך ימצאוהו לפיכך אינו יכול להוציאו אלא א"כ מודיעו בחנות של נחתומים י"ב חדש ושל צבעים ג' שנים ודוקא בששכר החנות סתם אבל אם שכרו לזמן קבוע אעפ"י שלא הודיעו יכול להוציאו משם וכשם שהמשכיר חייב להודיעו לשוכר כך השוכר חייב להודיע למשכיר י"ב חדש קודם שיצא מן הבית אם הוא בכרכים ובעיירות ל' יום וג' שנים קודם שיצא מן החנות ואם לא הודיעו אינו יכול לצאת מהם אלא נותן לו שכר הבית תחלה או שכר החנות כמו שהיה נותן לו מתחילה מפני שיכול לומר לו אילו היית מודיע לי הייתי מבקש אדם מוחזק בכשרות שישכור ביתי ואעפ"י שאין המשכיר יכול להוציאו הואיל ולא הודיעו ולא השכיר יכול לצאת משם עד שיודיענו מקודם אך אם הוקרו הבתים יש למשכיר להוסיף עליו כסף ולומר לשוכר שהרי בית זה בכו"ך מעות עד שתמצא בית או תצא משם ודוקא כשהוקרו הבתים יותר ממה שהיה שוכר לו מקודם לכן אבל לא הוקרו או אפי' אם הוזלו הבתים יש לשוכר לפחות מן השכר ולומר למשכיר או שכור לי כשער של עכשיו או הרי ביתך לפניך כך מפורש במציעא בפרק השואל. המשכיר בית לחבירו ואח"כ מכרו או נתנו במתנה או הורישו אין השני יכול להוציאו עד שיודיעו מקודם לכן ל' יום או לחנות של נחתומים י"ב חדש ושל צבעים ג' שנים כמ"ש למעלה בסמוך שהרי השוכר אומר אין כוחך גדול מזה המוכר שזכית בבית זה מחמתו, ודוקא כששוכרו סתם אבל שכרו לזמן קבוע יכול להוציאו לאותו זמן שקבע כך מפורש במציעא בפרק השואל. המשכיר בית לחבירו ונפל הבית שהיה דר בו המשכיר ה"ז יכול להוציא את השוכר מביתו ואומר לו אינו דין שתהיה אתה בבית עד (שאמצע) [שתמצא] בית ואני מושלך בדרך שהרי אין אתה בעל הבית בבית זה יותר ממני בד"א בשוכר הבית סתם אבל אם שכרו לזמן ידוע אינו יכול להוציאו עד שיגיע זמן השכירות שהרי אותו בית כמכר הוא אצלו עד אותו זמן שקבע לו כך מפורש בפרק השואל.
